בריחת סידן משפיעה על אנשים רבים בגיל השלישי, והיא יכולה להיות אתגר לא קטן בשמירה על איכות החיים והעצמאות. עם ההתקדמות בגיל הגוף מאבד בהדרגה את יכולתו לשמר את צפיפות העצם, מה שעלול להוביל לשבריריות רבה יותר בעצמות ולסיכון גבוה יותר לשברים. עם זאת, יש דרכים לשמור על עצמות חזקות גם בגיל השלישי, ומומלץ לאמץ אותן מוקדם ככל האפשר כדי ליהנות מחיים נטולי כאבים ואי נוחות.
על בריחת סידן והשפעתה על העצמות
בריחת סידן היא תהליך טבעי שבו העצמות מאבדות מסה ומינרלים (בעיקר סידן) עם הגיל. תהליך זה מתחיל בדרך כלל בשנות ה-30 של החיים, אך מואץ מאוד לאחר גיל 50, בייחוד אצל נשים לאחר המנופאוזה. ההשפעה של בריחת הסידן על העצמות היא גדולה – כשקצב איבוד העצם עולה על קצב בנייתה, העצמות נעשות חלשות ופריכות יותר והן מאבדות את צפיפותן וחוזקן, מה שמגביר את הסיכון לשברים ולשינויים במבנה השלד. הדבר יכול להוביל לכאבים, לירידה בניידות ולפגיעה באיכות החיים.
הסיבות לבריחת סידן בגיל השלישי
יש כמה סיבות לבריחת סידן מואצת בגיל השלישי. הינה כמה מהבולטות שבהן:
- שינויים הורמונליים – אצל נשים, המעבר לגיל המעבר מלווה בירידה ניכרת ברמות האסטרוגן. להורמון זה יש השפעה רבה על שמירה על צפיפות העצם, ועם הירידה ברמתו נפגע תהליך ספיגת הסידן בעצמות. בעקבות זאת קצב איבוד העצם עולה באופן דרמטי, מה שמוביל לאוסטאופורוזיס ולסיכון מוגבר לשברים. אצל גברים הירידה ההורמונלית אומנם מתונה יותר, אך היא עדיין מורגשת. הירידה ברמות הטסטוסטרון, המתחילה בסביבות גיל 50, משפיעה גם היא על בריאות העצם. הטסטוסטרון תומך בבניית מסת עצם ושריר, ועם הירידה ברמתו מואט תהליך בניית העצם, מה שמוביל לאובדן הדרגתי של צפיפות העצם ולסיכון גבוה לאוסטאופורוזיס.
- אורח חיים לא בריא – אורח חיים יושבני, הנפוץ בקרב רבים בגיל השלישי, הוא גורם קריטי לבריחת סידן. חוסר בפעילות גופנית, בייחוד תרגילי נשיאת משקל, מפחית את הגירוי הדרוש לעצמות לשמור על חוזקן. בעקבות זאת העצמות מאבדות את צפיפותן בקצב מואץ, מה שמגביר את הסיכון לשברים ולאוסטאופורוזיס. גם תזונה לקויה משפיעה מאוד על בריחת הסידן. דיאטה דלה בסידן ובוויטמין D, או עשירה מדי בנתרן ובחלבון מן החי, עלולה להגביר את איבוד הסידן מהגוף. צריכה מוגזמת של קפאין ואלכוהול וגם עישון מעודדים בריחת סידן, ומפחיתים את היכולת של הגוף לספוג סידן ביעילות.
- מצבים בריאותיים ותרופות – יש כמה מצבים בריאותיים נפוצים בגיל השלישי העלולים להחמיר את בעיית בריחת הסידן. בעיות בבלוטת התריס, ובעיקר פעילות יתר של בלוטת התריס, יכולות להאיץ את קצב חילוף החומרים בעצם ולהוביל לאובדן מסת עצם. כמו כן, מחלות מעיים דלקתיות או צליאק עלולים לפגוע ביכולת הגוף לספוג סידן מהמזון. שימוש ממושך בתרופות מסוימות הוא גורם נוסף לבריחת סידן, למשל סטרואידים, הנפוצים בטיפול במחלות דלקתיות כרוניות, הידועים בהשפעתם השלילית על בריאות העצם. תרופות נוגדות פרכוסים ותרופות מסוימות לטיפול בסרטן גם הן עלולות להגביר את קצב איבוד העצם, ולכן חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי ההשפעות האפשריות של התרופות על בריאות העצם ולחשוב על דרכים למניעת אובדן עצם.
תסמינים של בריחת סידן
בריחת סידן מתרחשת בדרך כלל בלי תסמינים בשלבים המוקדמים, ולכן פעמים רבות כלל לא מבחינים בה עד לשלב מתקדם למדי. הינה כמה מהתסמינים הבולטים המעידים על בריחת סידן:
- ירידה בגובה או שינוי ביציבה – ירידה הדרגתית בגובה עשויה להיות סימן לבריחת סידן ולדלדול העצמות. שינויים אלו נובעים מהתכווצות של עמוד השדרה בעקבות איבוד מסת עצם בחוליות
- כאבי גב – כאבי גב כרוניים, בייחוד באזור הגב התחתון, יכולים להעיד על היחלשות העצמות. כאבים אלו עלולים להחמיר עם תנועה או לחץ על עמוד השדרה
- שברים המתרחשים בקלות יחסית – שברים הנגרמים מפגיעות קלות או מנפילות מגובה נמוך מצביעים על עצמות חלשות. זהו סימן אזהרה בולט לאוסטאופורוזיס
- חולשה בעצמות – תחושת חולשה כללית בעצמות, ובעיקר בירכיים, בזרועות או בגב, יכולה להיות סימן לבריחת סידן, מה שעלול להתבטא בקושי בנשיאת משקל או בביצוע פעולות יום יומיות
- ירידה בצפיפות העצם בבדיקות רפואיות – אם בדיקות צפיפות עצם (DXA) מראות ירידה בצפיפות העצם לאורך זמן, זהו מדד אובייקטיבי חשוב המשמש לאבחון ומעקב אחר בריחת סידן
- קושי בתנועה או הליכה – קשיים בניידות כמו הליכה איטית יותר או קושי בעלייה במדרגות יכולים להיות תוצאה של החלשות העצמות. אלו עלולים להוביל לירידה בפעילות הגופנית ולהחמרת המצב
- שינויים במבנה הגב, כמו גיבנת – הופעה של גיבנת או עיקום בולט בעמוד השדרה היא סימן מתקדם לבריחת סידן. הדבר נובע מקריסה של חוליות הגב בעקבות אובדן רב של מסת עצם
איך לשמור על עצמות חזקות?
למרות האתגרים, יש דרכים רבות לשמור על בריאות העצמות ולהאט את תהליך בריחת הסידן:
תזונה עשירה בוויטמין D
ויטמין D הוא הכרחי לספיגת הסידן בגוף, ולכן מומלץ לצרוך מזונות עשירים בוויטמין D כמו דגים שמנים, ביצים ומוצרי חלב מועשרים. חשיפה מבוקרת לשמש גם היא מסייעת לגוף לייצר ויטמין D.
תרגילים לחיזוק
פעילות גופנית, ובעיקר תרגילי נשיאת משקל ותרגילי התנגדות, חשובה מאוד לבניית עצם ולשמירה על צפיפותה. תרגילים כמו הליכה, ריצה קלה או אימוני כוח מותאמים יכולים לסייע בחיזוק העצמות ובשיפור שיווי המשקל, מה שמפחית גם את הסיכון לנפילות.
תוספי תזונה
במקרים מסוימים, הרופא יכול להמליץ על תוספי סידן וויטמין D, ובייחוד במקרים של חוסר. חשוב להתייעץ עם איש מקצוע רפואי לפני נטילת התוספים כדי להבטיח מינון מתאים ולמנוע אינטראקציות עם תרופות אחרות.
פתרונות טבעיים
חוץ מתוספים יש עוד פתרונות טבעיים שיכולים לסייע בשמירה על בריאות העצמות. צריכה רבה של ירקות ירוקים עליים, קטניות, ואגוזים יכולה לספק סידן ומינרלים חשובים אחרים. הפחתה של צריכת קפאין ונתרן יכולה לסייע בשמירה על מאזן הסידן בגוף.
הרגלי תזונה מבוקרים
תזונה מאוזנת היא המפתח לשמירה על בריאות העצמות. מומלץ לצרוך מגוון מזונות עשירים בסידן כמו מוצרי חלב דלי שומן, ירקות ירוקים, דגים עם עצמות (כמו סרדינים) וטופו. חשוב גם לשלב מזונות עשירים במגנזיום ואשלגן, שגם הם תורמים לבריאות העצם. כדאי להימנע מצריכה מוגזמת של מזונות המפריעים לספיגת סידן, כמו משקאות מוגזים המכילים חומצה פוספורית. שתייה מספקת של מים גם היא חשובה, שכן התייבשות יכולה להשפיע לרעה על צפיפות העצם.
מניעה של בריחת סידן
מניעה היא דרך מצוינת לשמירה על בריאות העצמות. מומלץ לסגל לעצמכם הרגלים בריאים מוקדם ככל האפשר, אך גם בגיל מבוגר אפשר לנקוט צעדים למניעה ואף פעם לא מאוחר מדי. הרגלים אלו כוללים שמירה על משקל גוף בריא, הימנעות מעישון, הגבלת צריכת אלכוהול, וביצוע בדיקות תקופתיות לצפיפות העצם.
שינויים בהרגלי החיים
שינויים קטנים בהרגלי החיים יכולים להשפיע מאוד על בריאות העצמות. למשל, הפחתת זמן הישיבה והגברת הפעילות היום יומית, כמו עלייה במדרגות במקום שימוש במעלית וגם הליכה רגלית למקומות שונים במקום לנסוע עם הרכב. חשוב להקפיד גם על שינה מספקת ואיכותית, כי חוסר שינה יכול להשפיע לרעה על בריאות העצם.
הגברת פעילות גופנית
פעילות גופנית סדירה היא מרכיב חשוב והכרחי מאוד בשמירה על עצמות חזקות, ובייחוד בגילאים המבוגרים. חוץ מתרגילי נשיאת משקל אפשר לעסוק בפעילויות כמו יוגה, טאי צ'י או ריקוד כדי לשפר את שיווי המשקל והקואורדינציה, ובכך להפחית את הסיכון לנפילות. חשוב להתאים את סוג הפעילות ואת העצימות שלה ליכולות האישיות ולמצב הבריאותי שלכם, וכמובן גם לוודא שאתם נהנים ממנה.
אפשר לצאת מזה
אפילו שבריחת סידן היא תהליך טבעי, יש דרכים רבות להאט אותה וגם לשפר את מצב העצמות. שילוב של תזונה נכונה, פעילות גופנית מתאימה, ובמקרה הצורך טיפול תרופתי, יכול לשפר מאוד את צפיפות העצם ולהפחית את הסיכון לשברים.
חשוב לזכור שאף פעם לא מאוחר מדי להתחיל לטפל בבריאות העצמות. גם אנשים שכבר אובחנו עם בריחת סידן יכולים לשפר את המצב שלהם באמצעות טיפול מתאים והקפדה על אורח חיים בריא. ההצלחה תלויה במידה רבה במחויבות שלכם לתהליך ובשיתוף פעולה עם הצוות הרפואי.
מתי לפנות לרופא?
מומלץ לפנות לרופא אם אתם מבחינים בירידה פתאומית בגובה, בכאבי גב שלא חולפים, או אם אתם חווים שברים מפגיעות קלות יחסית. כמו כן, אנשים מעל גיל 50, נשים לאחר גיל המעבר וגברים מעל גיל 70 צריכים לשקול ביצוע בדיקת צפיפות עצם באופן סדיר, גם אם לא הופיעו תסמינים.
בדיקות מומלצות
בדיקת צפיפות העצם (DXA או DEXA) היא הבדיקה המרכזית והחשובה ביותר לאבחון של בריחת סידן או אוסטאופורוזיס. בדיקה זו משתמשת בכמות קטנה של קרינת רנטגן כדי למדוד את כמות המינרלים בעצמות, בעיקר בירך ובעמוד השדרה. היא מספקת מדד מדויק לצפיפות העצם ומאפשרת לרופאים להעריך את הסיכון לשברים. מומלץ לבצע בדיקה זו באופן קבוע, בייחוד לנשים מעל גיל 65 ולגברים מעל גיל 70, או מוקדם יותר אם קיימים גורמי סיכון נוספים.
בדיקות דם ושתן משלימות את התמונה הקלינית ומסייעות באבחון הגורמים לבריחת סידן. בדיקות אלו כוללות מדידת רמות הסידן, רמות הוויטמין D והורמון הפאראתירואיד בדם, וכן בדיקה של הפרשת סידן בשתן. גם בדיקות של מדדי חילוף החומרים בעצם כמו אוסטאוקלצין ודאוקסיפירידינולין יכולות לספק מידע על קצב בניית העצם ופירוקה. תוצאות אלו, לצד הערכה קלינית מקיפה, מאפשרות לרופאים לתכנן טיפול מותאם אישית ומעקב אחת מידת יעילותו לאורך זמן.
לסיכום
שמירה על בריאות העצם בגיל השלישי היא משימה חשובה המצריכה לא מעט תשומת לב ומאמץ. עם זאת, שילוב של תזונה נכונה, פעילות גופנית מתאימה והקפדה על הרגלי חיים בריאים יכול לעזור להאט מאוד את תהליך בריחת הסידן ולשמור על עצמות חזקות לאורך זמן.
מאמר זה מספק מידע כללי. המידע והתכנים האחרים המסופקים במאמר זה, או בחומרים מקושרים כלשהם, אינם מיועדים ואין לפרשם כייעוץ רפואי, ואינם מהווים תחליף להתייעצות או טיפול רפואי מקצועי. אם יש לך או לאדם אחר חשש רפואי, עליך להתייעץ עם הרופא המטפל שלך או לפנות לטיפול רפואי מקצועי אחר. לעולם אל תתעלם מייעוץ רפואי מקצועי או עיכוב בחיפושו בגלל דבר שקראת במאמר זה או בחומרים מקושרים כלשהם. אם אתה חושב שיש לך מצב חירום רפואי, התקשר מיד לרופא או לשירותי החירום. הדעות וההשקפות המובעות במאמר ובאתר זה אינן קשורות לדעות של אף גורם אקדמי, בית חולים, פרקטיקה רפואית או מוסד אחר.
