אחד מסוגי הבעיות הרפואיות הנפוצים ביותר, וזה שבאופן אירוני מדברים עליו הרבה פחות, הוא בעיות בקרישת הדם. זו יכולה להיות קרישת יתר שנפוצה אצל מבוגרים וחולים, אבל גם אצל ילדים ונשים בהיריון או בעיות תת קרישה עם סיכון מוגבר לדימומים. למרבה המזל, הרפואה המתקדמת כיום מאפשרת לנו אבחון די מדויק של מצב הדם שלנו ומגוון רחב של טיפולים יעילים. אנו רוצים להסביר כעת על בדיקת קרישיות הדם – מתי יש לבצע אותה, איך נתכונן אליה ומה נעשה אחריה וכן - מה אומרות תוצאותיה. רגע לפני שמתחילים, אם אתם מחפשים מידע מורחב על תופעת קרישת דם ובעיות קרישה ונושאים רפואיים שונים, אתם מוזמנים לבקר בבלוג שלנו.
מהי בדיקת קרישיות הדם?
בדיקת קרישיות הדם היא למעשה בדיקת דם פשוטה למדי, בה מבודדים את הרכיבים השונים ובוחנים כמה זמן לוקח עד שנוצר קריש דם. תוצאות הבדיקה מוצגות בערך שנקרא INR - מדד בינלאומי מקובל ומוכר בכל העולם למדידת קרישיות הדם. בהתאם לתוצאות הבדיקה, שהן מדויקות ומהימנות, יכולים הרופאים להתאים את הטיפול לכל חולה. את הבדיקה ניתן לעשות ללא תשלום עם הפניה מרופא המשפחה שלכם או מאנגיולוג מומחה. כמו כן ניתן לבצע אותה בתשלום במכונים פרטיים.
מתי צריך לבצע את הבדיקה?
את הבדיקה הזו מבצעים במקרים שונים במהלך החיים. פעמים רבות היא תבוצע לפני ניתוחים, בעיקר כדי לשלול מצב של תת קרישה שיגרום לדימום בלתי פוסק. היא נפוצה במיוחד אצל אנשים עם בעיות של קרישת יתר, שנוטלים תרופות לדילול הדם. היא כמובן משמשת לאבחון מצבים של קרישת יתר או תת קרישת דם.
קרישיות יתר של הדם נפוצה בהחלט בגילאים מבוגרים. היא קיימת גם לאחר ניתוחים וטיפולים רפואיים, וזו תופעה שבהחלט עלולה להיות מסוכנת, כאשר החשש הוא מיצירת קרישים שיגיעו למקומות שונים בגוף ויגרמו לנזקים, ואף למוות במקרים של קריש דם במוח. על כן חשוב להיבדק באופן קבוע אם אתם משתייכים לאוכלוסיית סיכון. באופן דומה נשאים של הגן שאחראי להיווצרות המחלה של תת קרישה צריכים להיבדק על בסיס קבוע.
מי שצריך לבצע אותה באופן חד פעמי, לרוב יעשה זאת במרכזים רפואיים. לעומת זאת, במצבים של קרישת יתר מאובחנת ונטילה של תרופות לדילול הדם, יש לבחון באופן קבוע את מדד קרישיות הדם וכיום ניתן למצוא מוצרים לבדיקת INR ביתית. יש סוגים שונים של מד קרישה ביתי ובהחלט מומלץ לבחון את האפשרות רכישת מוצרים כאלו במקרים הללו.
האם צריך להתכונן לבדיקה?
ככלל, מדובר בבדיקת דם פשוטה ואין הכנה מיוחדת לקראתה. עם זאת, חשוב לעקוב אחר ההוראות המדויקות של הרופא המטפל שלכם. יש מקרים מסוימים בהם יבקשו הרופאים בקשות מיוחדות כמו צום מקדים או הפסקה קצרה מנטילת התרופות.
האם יש דגשים חשובים לאחרי הבדיקה?
גם כאן אין דגשים מיוחדים לאחרי הבדיקה ואפשר להמשיך להתנהל כרגיל. שוב, חשוב להקשיב להוראות המדויקות של הרופא המטפל שלכם.
תוצאות הבדיקה
כאמור, תוצאות הבדיקה מוצגות ב-INR. הטווח הנורמלי אצל אנשים בריאים הוא בין 0.9 ל-1.4 INR. כל תוצאה מעל לטווח מצביע על קרישיות יתר וכל תוצאה מתחת לטווח מצביעה על תת קרישה. אם הערכים נמוכים מהנורמה, מדובר בתת קרישה בשל מחלת ההמופיליה או בעיה רפואית אחרת עם סיכון גבוה לדימומים חוזרים וקושי לעצור אותם. אם הערך הוא מעל לנורמה, יש סיכון להיווצרות קרישי דם מסכני חיים. במרבית המקרים הטיפול הוא בתרופות לדילול הדם. כמובן שהמידע על אודות הטיפול הוא מידע כללי בלבד. כל מקרה נבחן בפני עצמו, ורק הרופא שלכם מוסמך להתאים לכם את הטיפול הנכון עבורכם, ורק הוא מוסמך לרשום לכם תרופות לטיפול בתופעה.
קרישת דם אצל ילדים ונשים בהיריון
שתי קבוצות סיכון נוספות לבעיות קרישת דם הן קבוצת הילדים ונשים בהריון. יש מחלות שונות שגורמות לדילול יתר של הדם אצל ילדים, והמופיליה היא רק דוגמה אחת. כמו כן, כיום הפרעות של קרישת יתר אצל ילדים הן נפוצות מתמיד.
אצל נשים בהריון קרישת יתר של הדם היא תהליך טבעי. הגוף למעשה מכין את עצמו לאובדן הדם הפוטנציאלי בלידה. כאשר הערכים גבוהים מדי זהו מצב מסכן חיים לאם, ואף כזה שעשוי לגרום להפלות ואובדן הריון. במקרים כאלה, חשוב להקפיד על מעקב צמוד במסגרת גורמי הרפואה המתאימים ולעלות על התופעה בזמן כדי לטפל בה ולמנוע סיבוכים בהיריון או בלידה.
לסיכום
קרישת יתר זה בהחלט מצב רפואי מסוכן, אך למרבה המזל אנו חיים בעידן בו הטיפול הוא מתקדם ויעיל מתמיד, ואפשר לחיות עם המצב הזה בשלום. אין ספק שחלק גדול מהקרדיט מגיע לטכנולוגיה של בדיקת קרישיות הדם ולמדד ה-INR שמספק לנו תמונה מדויקת של מצב הדם, ומאפשר להתאים טיפול מדויק לכל אחד. אם אתם בקבוצת סיכון כלשהי אנו ממליצים בחום להיוועץ ברופא המשפחה שלכם. רק בריאות!
מאמר זה מספק מידע כללי. המידע והתכנים האחרים המסופקים במאמר זה, או בחומרים מקושרים כלשהם, אינם מיועדים ואין לפרשם כייעוץ רפואי, ואינם מהווים תחליף להתייעצות או טיפול רפואי מקצועי. אם יש לך או לאדם אחר חשש רפואי, עליך להתייעץ עם הרופא המטפל שלך או לפנות לטיפול רפואי מקצועי אחר. לעולם אל תתעלם מייעוץ רפואי מקצועי או עיכוב בחיפושו בגלל דבר שקראת במאמר זה או בחומרים מקושרים כלשהם. אם אתה חושב שיש לך מצב חירום רפואי, התקשר מיד לרופא או לשירותי החירום. הדעות וההשקפות המובעות במאמר ובאתר זה אינן קשורות לדעות של אף גורם אקדמי, בית חולים, פרקטיקה רפואית או מוסד אחר.
